איך נאכיל את אוכלוסיית ישראל בעתיד?

הכנס השנתי - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

דאגה לביטחון תזונתי, מחייבת התמודדות עם אתגרים גלובליים וארוכי טווח. החשיבה על שנת 2050 היא חשיבה לטווח ארוך מהמקובל במערכות פוליטיות קיימות ומעלה בין השאר התמודדות עם רעיונות של צדק בין-דורי.

מאת: יעל קופרמן, דיאטנית קלינית

בכינוס האחרון של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא שהתקיים בחודש פבואר במרכז הבין-תחומי בהרצליה, דנו בשאלה כיצד ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם העתידה למנות תשעה מליארד איש בשנת 2050. דאגה לביטחון תזונתי, מצב שבו לכל אדם או משק בית גישה ישירה ויום יומית לסל מזון בריא והולם תרבותית, מחייבת התמודדות עם אתגרים גלובליים וארוכי טווח כגון משבר המים, מדבור קרקעות ושינויי אקלים. החשיבה על שנת 2050 היא חשיבה לטווח ארוך מהמקובל במערכות פוליטיות קיימות ומעלה בין השאר התמודדות עם רעיונות של צדק בין-דורי.

כדי להתמודד עם אתגרים ארוכי טווח יש צורך לשלב חשיבה הנוגעת לעתיד בתהליכי החקיקה ולהצביע על ההשלכות ארוכות טווח שלהן. ואכן, בשנת 2001 , ביוזמתו של ח”כ טומי לפיד ז”ל, הייתה ישראל לאחת המדינות הראשונות שהקימו גוף שכזה הקרוי נציבות הדורות הבאים ובראשה עמד השופט בדימוס יעקב שהם. על פי החוק, הנציבות ייעצה לכנסת במספר תחומים כולל איכות הסביבה, מדע, חינוך, בריאות, איכות חיים, משפט, תכנון ובנייה ועוד. נציבות הדורות הבאים התייחסה במגוון אופנים לרפואה מונעת בכלל ולתזונה בפרט. בין השאר כפעילות למיגור ההשמנה קראה הנציבות להשרשת תזונה בריאה במסגרת בתי הספר, יזמה חקיקה לאיסור שידור פרסומות למזון מזיק בשעות הצפייה של הילדים ופעלה לקידום חקר הנושא וחיבור בעלי עניין (קופ”ח, אנשי תעשייה ועוד) לפעילות משותפת. בנוסף פעלה הנציבות להגבלת זיהום שרשרת המזון והתייחסה הן לנזק הנגרם מזיהום אויר והן מהפלרת המים.

הנציבות הוקמה כגוף א-פוליטי בעל ראיה רחבה המשלבת בין צרכי חברה, כלכלה וסביבה (קיימות) מתוך המחשבה כי יש צורך בגוף שיביא בחשבון את ההשלכות של ההחלטות הפוליטיות על הטווח הרחוק ומתוך ההבנה כי לכל משרד ממשלתי ראיה צרה יחסית שאינה מאפשרת פתרונות הולייסטים לבעיות המורכבות. למרות שאחד ממאפייני הדמוקרטיה הוא הקמת גופים המבקרים אותה, קמו לנציבות מתנגדים רבים מתוך הכנסת שטענו כי החשיבה לטוח הרחוק צריכה להיות חלק מתפקידם של חברי הכנסת ולא של גורם חיצוני. שיקולים אלו בצירוף שיקולים כלכליים הובילו לאי הארכת כהונתו של הנציב ב2006 ולביטול הנציבות ב 2010. כיום, למרות נסיונות להקים מחדש את מוסד הנציבות תחת השם “מועצת הדורות הבאים” אין גוף כזה בישראל. בהיעדר נציבות, קידום תזונה בריאה והפחתת צריכת מזונות מזיקים נעשים היום על ידי משרד הבריאות בראשות השר יעקב ליצמן והנהלת המשרד שפועל רבות בנושא אך מטבע הדברים פעילותם נתקלת בחסמים בתחומים המשיקים הנמצאים תחת אחריות משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות והגנת הסביבה. מדינת ישראל התחייבה ליעדי פיתוח בר קיימא שנקבעו על ידי האו”ם לשנת 2030. יעדים אלו כוללים היבטים שונים הקשורים לתזונה כגון מיגור הרעב, בריאות טובה, צריכה נבונה, ייצור אחראי ודאגה לחיים על היבשה ובים. התחייבות ליעדים חשובים אלו מהווים התחלה טובה וחשובה לשנים הקרובות אם כי כיום אין גוף הבוחן באופן רחב וכולל את יישומם.

ומה בעולם? מדינות שונות אימצו מודלים שונים לעיגון ההגנה על צורכי הדורות הבאים, כולל תכנון ארוך טווח בתחום התזונה, בחקיקה. ניתן למצוא מדינות בהן מוסדות ממלכתיים עצמאיים (הונגריה, קנדה), פרלמנטריים (גרמניה, ניו-זילנד) או ממשלתיים (שוודיה, פינלנד) מקדמים מדיניות של שמירה על צרכי הדורות הבאים בפרט ועקרונות פיתוח בר קיימא בכלל במגוון דרכים. לצד גופים אלו פועלים גם גופים לא ממשלתיים המתמקדים בקידום חשיבה לאומית על צורכי הדורות הבאים כולל תזונה וסביבה.

ב26 ליוני הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא יקיים את הכנס השנתי שלו תחת השם מזון עכשו ולעתיד בו ישתתפו חברי כנסת, אנשי מדע, חקלאים, אנשי בטחון, שפים ועוד רבים. אחת המטרות המרכזיות של הכנס הוא לקדם את את השיח והחשיבה ארוכת טווח על עתיד המזון והתזונה הבריאה לכול בישראל ולשים על השולחן את הצורך למסד זווית ראייה רחבה, חוצה מגזרים ומוסדות שמתייחסת למגוון היבטים של תזונה אישית ולאומית, כולל ביטחון תזונתי לאומי, חקלאות בת קיימא, ומזון בריא ונגיש לכול לאור שינויי אקלים – עכשו ולדורות הבאים.

 

ננצל במה זאת להזכיר כי הנכם מוזמנים ליום עיון של הפורום בשיתוף עם מגמה ירוקה שיתקיים מחר, יום שישי 12/5 במרכז זנגוויל בירושלים. נשמח לראותכם 🙂

לפרטים