נייר עמדה בנושא דגי בריכה בישראל כחלק מחקלאות מקיימת

דגים - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

דגים הם חלק ממסורות המזון של הישראלים וחלק מתזונה ים תיכונית בריאה, מנגד, בריכות הדגים גרמו לזיהום סביבתי משמעותי בישראל. לפיכך התכנסנו והגשנו למשרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר את עמדתנו בנושא דגי בריכה בישראל כחלק מחקלאות מקיימת.

אחת ממטרות הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא היא לפעול לקידום תזונה בריאה ובת קיימא לתושבי ישראל, בין השאר באמצעות הפצת הידע לציבור הרחב וגם למקבלי ההחלטות. האתגר הוא גדול, שכן סוגיות של תזונה בת קיימא נוטות להיות בין-תחומיות ולערב מגוון עצום של שיקולים ותחומים – שלעיתים קרובות סותרים זה את זה ואינם קלים להבנה ולניתוח, לא כל שכן להגיע לכדי פרסום המלצות ברורות בנושא.
במציאות הישראלית המורכבת, בה לכל גורם יש אינטרס מנוגד וכולם לוחצים חזק ומפעילים את כל כוחם להשיג את מטרתם, נראה כי האינטרס של הציבור כולו נשכח מעט ואינו עומד תמיד בראש סדר העדיפות של מקבלי ההחלטות. דוגמה אקטואלית מאוד היא תחום דגי הבריכות. מצד אחד, דגים הם חלק ממסורות המזון של הישראלים, וחלק מתזונה ים תיכונית בריאה – עדיפים על פני צריכת בשר בקר, לדוגמה. מצד שני, בריכות הדגים גרמו לזיהום סביבתי משמעותי בישראל.
בעוד משרד האוצר מנסה להפחית מכסים על יבוא דגים כדי להוריד את עלותם, נראה שרוב ההפחתה מגיעה לכיסם של היבואנים ולא לציבור הרחב. ובמקביל, מגדלי הדגים בישראל – רובם בפריפריה הגיאוגרפית – נאבקים על קיומם והענף החקלאי נראה על סף קריסה.

לפיכך התכנסו בשבועות האחרונים מומחי הפורום לתזונה בת קיימא, למדו את כל היבטיו של התחום המורכב הזה, ודנו בהשלכות הצפויות של הרפורמה במכסים ובתמיכות הישירות לחקלאות בישראל על משק דגי הבריכות בישראל. אין ספק שהנושא רחב ויש מקום לדון בו בהקשרים מורכבים יותר, של תמיכות ישירות בכלל ענפי החקלאות ושל קידום תזונה בריאה ובת קיימא על-ידי הממשלה, אבל לאחר לבטים החלטנו לא להמתין למהלך הרחב הנדרש אלא לפרסם את עמדתנו המקצועית כבר עכשיו.

נייר העמדה ששלח הפורום לשר האוצר ולשר החקלאות ופיתוח הכפר הינו קצר ותמציתי וכולל את היבטיה העיקריים של הסוגייה ואת העקרונות הראויים להוביל את הפיתרון הרצוי לכל תושבי ישראל. ראשית המסמך מביע התנגדות ממהלך חד צדדי של הורדת מכסים שיוביל לפגיעה מידית בענף וקורא לתוכנית מקיפה לכלל ענפי החקלאות. מומחי הפורום סיכמו את המסמך כך “הרפורמה בתמיכה בחקלאות והורדת מחירי המזון בישראל ראויות ביותר, אולם יש לבצען בתהליך מתכלל הנותן מענה לאתגרים ארוכי טווח של החברה – בריאות האזרחים, שמירת הסביבה בישראל, חיזוק הכלכלה וההתיישבות ועוד.
אנו תומכים בתמיכות ישירות לחקלאות מקומית, לרבות חקלאות דגי בריכה, אולם מדגישים כי התמיכות האלו צריכות להינתן במסגרת של רפורמה חקלאית מקיפה המתבססת על העקרונות הבאים: גיבוש סל מזון בריא בסיסי, סביבתי, בר קיימא ובר השגה המונגש לציבור הרחב, ומבוסס על יצור מקומי; מדיניות מיסוי ותמיכה המעודדת יצור וצריכה גבוהים יותר של מזונות בריאים, סביבתיים יותר וברי קיימא, ומעודדת הפחתה ביצור וצריכה של מזונות שאינם בריאים, סביבתיים ובני קיימא; חינוך הציבור לצריכת סל מזון בריא, סביבתי ובר קיימא; סיוע בהסבת חקלאים לענפים ולשיטות גידול מזינים יותר ובני קיימא; חיזוק ההתיישבות החקלאית ושמירה על גבולות המדינה; והקפדה על רווחת בעלי חיים”.

זהו נייר העמדה שני שמוציא הפורום למקבלי ההחלטות. נייר העמדה הקודם, בנושא רפורמת הפטם, שימש את יו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת בדיון בנושא.

הפורום ימשיך לפעול לקידום הנושא החשוב והמורכב של תזונה בת קיימא, באמצעות הפצת הידע והתובנות לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות – לטובת כל תושבי ישראל.

8 Responses
  1. דנה אפרתי פיליפ

    לחברי הפורום וכותבי נייר העמדה שלום,

    תהיתי לגבי נושא העלאת תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 ושיפור יחס אומגה 6/ אומגה 3 בדגי ברכות על מנת להפוך אותם לבחירה תזונתית טובה יותר לא רק מבחינת חלבון. אני יודעת שבתור צרכנית ובתור חוקרת תזונה זה אחד הנושאים שיטרידו אותי ביותר. אמנם אינני מומחית להאכלת דגים אבל אני מבינה שהתהליך גם ישפר את תנאי המחיה של הדגים וגם יאפשר לדגים תזונה שהיא בעצמה יותר מקיימת. האם יש מקום להתייחסות לנושא הזה בנייר עמדה?

    בתודה,
    דנה אפרתי פיליפ

    • tal

      הי דנה,
      המסמך בחן את יתרונות דגי בריכה מקומיים אל מול דגי בריכה מיובאיים. נייר העמדה ציין שלדגי בריכה מקומיים קיים יתרון על דגים מיובאיים כי ניתן לפקח על כל שרשרת הייצור שלהם, בין היתר דרך תזונת הדגים. יחד עם זאת בחרנו שלא להתייחס להרכב התזונתי של הדגים, כי כרגע לדגים ישראלים אין את היתרון של מזון מועשר בחומצות שומן אומגה 3, והערכים התזונתיים של דג הטרי לא שונים מהותית מאלו של דג קפוא. כיום דגי בריכה ישראלים הם אינם מקור לחומצות שומן אומגה 3, או ליחס תקין בין חומצות שומן אומגה 3 ל-6, ההפך.
      כמובן שאפשר לשנות את הרכב תזונת הדגים, אך הדבר יגרור עלויות על הצרכנים, והדג יהיה יקר משמעותית.
      מגדלי בריכות הדגים בישראל לא מעוניינים כרגע להיכנס לפעולות שיעלו עוד יותר את המחיר לצרכן, גם כך המגדלים המקומיים מתמודדים מול תחרות המחירים עם סין. כל עוד זה כך, ככל הנראה לא נראה השקעה מצד המגדלים לשיפור תזונת הדגים.
      במידה ותזונת הדגים תכיל ריכוזים גבוהים של חומצות שומן אומגה 3, אין לזה משמעות מבחינת תנאי המחיה של הדגים או שתזונת הדגים שעשירה באומגה שלוש היא מקיימת יותר. לכן לא היה מקום להתייחסות לנושא הזה בנייר העמדה.
      טל חייקין, דיאטנית
      צוות נייר העמדה, IFSN.

  2. דנה אפרתי פיליפ

    לחברי הפורום וכותבי נייר העמדה שלום,

    תהיתי לגבי נושא העלאת תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 ושיפור יחס אומגה 6/ אומגה 3 בדגי ברכות על מנת להפוך אותם לבחירה תזונתית טובה יותר לא רק מבחינת חלבון. אני יודעת שבתור צרכנית ובתור חוקרת תזונה זה אחד הנושאים שיטרידו אותי ביותר. אמנם אינני מומחית להאכלת דגים אבל אני מבינה שהתהליך גם ישפר את תנאי המחיה של הדגים וגם יאפשר לדגים תזונה שהיא בעצמה יותר מקיימת. האם יש מקום להתייחסות לנושא הזה בנייר עמדה?

    בתודה,
    דנה אפרתי פיליפ

    • tal

      הי דנה,
      המסמך בחן את יתרונות דגי בריכה מקומיים אל מול דגי בריכה מיובאיים. נייר העמדה ציין שלדגי בריכה מקומיים קיים יתרון על דגים מיובאיים כי ניתן לפקח על כל שרשרת הייצור שלהם, בין היתר דרך תזונת הדגים. יחד עם זאת בחרנו שלא להתייחס להרכב התזונתי של הדגים, כי כרגע לדגים ישראלים אין את היתרון של מזון מועשר בחומצות שומן אומגה 3, והערכים התזונתיים של דג הטרי לא שונים מהותית מאלו של דג קפוא. כיום דגי בריכה ישראלים הם אינם מקור לחומצות שומן אומגה 3, או ליחס תקין בין חומצות שומן אומגה 3 ל-6, ההפך.
      כמובן שאפשר לשנות את הרכב תזונת הדגים, אך הדבר יגרור עלויות על הצרכנים, והדג יהיה יקר משמעותית.
      מגדלי בריכות הדגים בישראל לא מעוניינים כרגע להיכנס לפעולות שיעלו עוד יותר את המחיר לצרכן, גם כך המגדלים המקומיים מתמודדים מול תחרות המחירים עם סין. כל עוד זה כך, ככל הנראה לא נראה השקעה מצד המגדלים לשיפור תזונת הדגים.
      במידה ותזונת הדגים תכיל ריכוזים גבוהים של חומצות שומן אומגה 3, אין לזה משמעות מבחינת תנאי המחיה של הדגים או שתזונת הדגים שעשירה באומגה שלוש היא מקיימת יותר. לכן לא היה מקום להתייחסות לנושא הזה בנייר העמדה.
      טל חייקין, דיאטנית
      צוות נייר העמדה, IFSN.

  3. yael

    לחברי הפורום, זהו נושא חשוב מאוד ומהדר שאתם מעלים אותו לדיון ולמודעות הציבורית. בתור הדיוטה לא הבנתי כלום, המון מילים גבוהות וססמאות, לא ברור לי מה משרד החקלאות מבין מתוך הכתוב.
    הייתי שמחה לקרוא נייר עמדה שמנוסח בשפה פשוטה ונהירה. למשל, ממליצים להאכיל את הדגים בX ולאסור שימוש בY, למשל דגי הבריכות שפוגעים בכך שדגים יהיו מאכל בר קיימא הם… או דגי בריכות הם מאכל בר קיימא אך ורק אם תנאים א, ב,וג מתקיימים. למשל ממליצים לאוכלוסייה לבדוק את הדגים שקונים במעבדה זו וזו לבדיקת מתכות כבדות ורעילות. אן נמצא רמת רעילות בין הערכים… ניתן לצרוך תוסף מזון… מעל הערכים האלה לפרסם באתר ולשלוח מייל לכתובת…
    משהו שקל לעקוב אחריו, לבדוק, למדוד וליישם. משהו שניתן לאוכלוסייה כוח ועוצמה לעשות ולהשפיע.

    המון תודה על פועלכם

    • IFSN

      שלום יעל,
      תודה על פנייתך. ועל הטיעונים החשובים שאת מעלה. מטרת המסמך היתה להדגיש את חשיבות ענף הדגה הן מבחינה תזונתית והן במסגרת החשיבות של בטחון תזונתי וכלכלה מקומית. ראינו חשיבות לכתוב על הנושא בראיה כוללת לאור המהלכים החד צדדים של האוצר שיכולים להביא לנפילת ענף המדגה. המטרה היתה לשים את הנושאים התזונתיים על השולחן במערכת השיקולים של מקבלי ההחלטות ולא לפרט פרוטוקל או סט של תקנות של מה צריך ומה לא, מה צריך להאכיל את הדגים ומה לא. למעשה מדובר בנייר עמדה בלבד ולא בדו”ח כפי שאת מציינת. אני מסכים איתך שכפועל יוצא מרפורמה מקיפה בכל ענפי החקלאות – כפי שהמסמך מדגיש – חייבים להגזר מדדים כלכליים (מחיר לצרכן וכו), תזונתיים (אלו ערכים תזונתיים צריכים להיות בדגים, ומה לא, מה מותר ומה לא להאכיל אותם ואילו חומרים אסורים שיהיו בדגים), וסביבתיים. אבל לצערי הדרך לשם עוד ארוכה ודורשת עבודה סדורה של גורמים מכל הדיסיפלינות הללו ומכל משרדי הממשלה. אני מקווה שאם נדרש לכך הפורום יוכל להוביל כזה מהלך (שהוא מקיף ויסודי) שיתן מענה לכל הפרטים החשובים שאת מציינת אבל כרגע יש עוד עבודה.

  4. yael

    לחברי הפורום, זהו נושא חשוב מאוד ומהדר שאתם מעלים אותו לדיון ולמודעות הציבורית. בתור הדיוטה לא הבנתי כלום, המון מילים גבוהות וססמאות, לא ברור לי מה משרד החקלאות מבין מתוך הכתוב.
    הייתי שמחה לקרוא נייר עמדה שמנוסח בשפה פשוטה ונהירה. למשל, ממליצים להאכיל את הדגים בX ולאסור שימוש בY, למשל דגי הבריכות שפוגעים בכך שדגים יהיו מאכל בר קיימא הם… או דגי בריכות הם מאכל בר קיימא אך ורק אם תנאים א, ב,וג מתקיימים. למשל ממליצים לאוכלוסייה לבדוק את הדגים שקונים במעבדה זו וזו לבדיקת מתכות כבדות ורעילות. אן נמצא רמת רעילות בין הערכים… ניתן לצרוך תוסף מזון… מעל הערכים האלה לפרסם באתר ולשלוח מייל לכתובת…
    משהו שקל לעקוב אחריו, לבדוק, למדוד וליישם. משהו שניתן לאוכלוסייה כוח ועוצמה לעשות ולהשפיע.

    המון תודה על פועלכם

    • IFSN

      שלום יעל,
      תודה על פנייתך. ועל הטיעונים החשובים שאת מעלה. מטרת המסמך היתה להדגיש את חשיבות ענף הדגה הן מבחינה תזונתית והן במסגרת החשיבות של בטחון תזונתי וכלכלה מקומית. ראינו חשיבות לכתוב על הנושא בראיה כוללת לאור המהלכים החד צדדים של האוצר שיכולים להביא לנפילת ענף המדגה. המטרה היתה לשים את הנושאים התזונתיים על השולחן במערכת השיקולים של מקבלי ההחלטות ולא לפרט פרוטוקל או סט של תקנות של מה צריך ומה לא, מה צריך להאכיל את הדגים ומה לא. למעשה מדובר בנייר עמדה בלבד ולא בדו”ח כפי שאת מציינת. אני מסכים איתך שכפועל יוצא מרפורמה מקיפה בכל ענפי החקלאות – כפי שהמסמך מדגיש – חייבים להגזר מדדים כלכליים (מחיר לצרכן וכו), תזונתיים (אלו ערכים תזונתיים צריכים להיות בדגים, ומה לא, מה מותר ומה לא להאכיל אותם ואילו חומרים אסורים שיהיו בדגים), וסביבתיים. אבל לצערי הדרך לשם עוד ארוכה ודורשת עבודה סדורה של גורמים מכל הדיסיפלינות הללו ומכל משרדי הממשלה. אני מקווה שאם נדרש לכך הפורום יוכל להוביל כזה מהלך (שהוא מקיף ויסודי) שיתן מענה לכל הפרטים החשובים שאת מציינת אבל כרגע יש עוד עבודה.