הנחיות התזונה לאמריקאים 2015-2020

 המלצות התזונה - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

המלצות התזונה הנוכחיות, בדומה לקודמותיהן, ממליצות על מזון שלם – כל עוד ההנחיה היא “אכול יותר”, אך מתערפלות בהמלצותיהן ועוברות לדבר על רכיבי תזונה כשמדובר על “אכול פחות”. בשל השפעות פוליטיות, “המלצות התזונה הן ניצחון לתעשיית הבשר, השתייה המתוקה והזבל המעובד”.
.

הגר מילר- אלמוג, דיאטנית קלינית

הנחיות התזונה לאמריקאים, ששוחררו ביום חמישי באיחור לא קלאסי, מעוררות עליהן, כמו בכל פעם בעבר, סערת אימים של ביקורות והאשמות, או קבלה ואהדה.

הסיבה לסערה היא שהנחיות התזונה המשוחררות אחת ל-5 שנים מהוות בסיס על פיו נקבעות מדיניות ממשלתית, המלצות של עשרות סוכנויות בריאות, תכניות התערבות בתחום בריאות הציבור והרפואה, תכניות הזנה בבתי הספר ואף משפיעות על חלוקת קרנות מחקר עתירות דולרים בתחומי הבריאות והתזונה.

 

הסערה שקדמה לסערה הנוכחית הגיעה לאחר שהמלצות הוועדה המדעית המייעצת, התייחסו לראשונה לחשיבות ההשלכות הסביבתיות של תעשיית המזון והחקלאות ולקיימות כחלק מהמלצות התזונה (ציטטנו כאן). הממשל זכה לביקורות חריפות לאחר שהחליט שלהנחיות התזונה אין מנדט לעסוק בפן הסביבתי, ככל הנראה בהשפעת לחצים מצד תעשיית המזון, ועדיין מוצא לנכון לייעץ בנוגע לפעילות גופנית ולבטיחות מזון, על אף שאינם קשורים להמלצות התזונה באופן ישיר.

 

פרופ’ מריון נסל, פרופסור לתזונה, מדעי המזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק, מובילה את הביקורת בפוסט שכתבה בו היא מעלה נקודות מעניינות למחשבה.

העובדה המבורכת היא שאלו הן המלצות התזונה הראשונות השמות דגש על דפוסי תזונה, כמו למשל: “התמקדו במגוון, דחיסות תזונתית וכמות” ולאו דווקא על רכיבי תזונה. יחד עם זאת, עולה בצדק התהייה – מדוע ניתנו המלצות להפחתה ברכיבי התזונה, שומן רווי, סוכר מוסף ונתרן (מלח).

פרופ’ נסל מאשימה את המלצות התזונה הנוכחיות, בדומה לקודמותיהן, בכך שהן ממליצות על מזון שלם– כל עוד ההנחיה היא “אכול יותר”, אך מתערפלות בהמלצותיהן ועוברות לדבר על רכיבי תזונה כשמדובר על “אכול פחות”.

לדבריה, בהמלצות התזונה של 2015, השימוש במונח “שומן רווי” הוא לשון מכובסת שנועדה להגיד “בשר”. המונח “סוכר מוסף” אומר למעשה “שתיה מתוקה” והמונח “נתרן” משמעו “מזון מעובד”.

אם המלצות התזונה לא היו משתפנות, אומרת פרופ’ נסל, הן היו אומרות בריש גלי “תאכלו פחות בשר”, ולא רק בהתייחסות מינורית לקבוצת אוכלוסייה ספציפית – נערים וגברים. גם שם עושות ההנחיות שימוש בלשון מכובסת בהשתמשן במילה “חלבון”, שמכילה תחת מטריה אחת את הבשר המעובד הידוע לשמצה, העוף, הדגים והחלבון הצמחי. כמו כן, הן היו מצהירות במפורש “הפחיתו בשתיה מתוקה” ו”הפחיתו בצריכת מזון מעובד”, ולא משתמשות ברכיבי התזונה, בתור “שמות קוד” מעורפלים. על כך קבלו גם “המכון האמריקאי לחקר הסרטן” (AICR) בפרסומיהם.

בשל השפעות פוליטיות, היא מסכמת, “המלצות התזונה הן ניצחון לתעשיית הבשר, השתיה המתוקה והזבל המעובד”.

 

נקודות נוספות אותן היא מעלה מתייחסות לבעיית ההשמנה בארה”ב, אשר אינה מקבלת ביטוי בצורך להפחית בצריכה הקלורית היומית או בהקטנת גודלי המנה. כמו כן, ההמלצה להגביל את כמות הכולסטרול היומית הוסרה והוחלפה בהצהרה מבלבלת וחסרת משמעות, לפיה “שינוי זה אינו מרמז שהכולסטרול בתזונה אינו רכיב שחשוב להתייחס אליו בבניית דפוס תזונה בריא, וכפי שהומלץ, על האינדיבידואל לאכול כמה שפחות כולסטרול בעודו אוכל דפוס תזונה בריא”. בהקשר זה, פרופ’ נסל מזכירה את כתב התביעה שהגיש הארגון “ועדת הרופאים לרפואה אחראית” (PCRM) כנגד משרד החקלאות האמריקאי (USDA) בטענה שהממשל התיר לתעשיית המזון, במקרה זה, תעשיית הביצים, להשפיע על המלצות הועדה המייעצת להנחיות התזונה בעזרת מימון מחקרים והשמת אנשים מטעמה בוועדה.

מריון נסל אינה המבקרת היחידה של ההמלצות ואף אינה החריפה שבהם. ד”ר דיוויד כץ, פרופסור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ייל, מכנה את ההמלצות “מבוכה לאומית” ו”בגידה בעבודה השקדנית של מדעני התזונה”.

 

בין המברכים על ההנחיות התזונתיות, הם ארגון הצרכנים הלוחמני CSPI, המציינים לטובה את ההמלצה להפחית בצריכת הבשר, את ההמלצה שעד 10% מהקלוריות יגיעו מסוכר מוסף ואת ההגבלה עד 2300 מ”ג נתרן ליום (הערת הכותבת: מי מהקוראים שאינו דיאטנית, מבין את משמעות הנחיה זו?) אך אף הם מבקרים את השפעתן הרבה של תעשיות המזון על ההנחיות.

 

ומה באשר לנו?

ניתן להניח שהמלצות התזונה האמריקאיות ישפיעו כבעבר, לטוב ולרע, על המלצות התזונה שניתנות ע”י משרד הבריאות. עם זאת, ניתן לקוות שלחצי התעשייה בארץ אינם חריפים כמו בארה”ב ושמשרד הבריאות אכן ידאג בנאמנות לאינטרס הבריאותי של הציבור. פרט להנחיות התזונתיות, אולי ישכיל לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, ויחד דווקא כן יאמצו את המלצות הוועדה המדעית המייעצת – לתת את הדעת לקשר הגומלין הבלתי נפרד בין הרגלי התזונה שלנו לסביבה בה אנו חיים ולהשלכות של תעשיות המזון על בריאותנו ועל מה שנותיר אחרינו לדורות הבאים.

2 Responses
  1. נדב

    תודה רבה על הפוסט המעניין ועל הקישורים המועילים. נתת לי חומר קריאה לזמן הקרוב!