חקלאות ושינויי האקלים – חלק א’

מדבור - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

בשבועות האחרונים אנו עדים למחסור בירקות ובמקביל לעליה דרמטית במחירים, ואך לפני כמה ימים זעקו כותרות העיתונים כי מחירי העגבניות הגבוהים צפויים להישאר כך לפחות עד חודש דצמבר. מנכ”ל משרד החקלאות הודיע שהמחסור נובע מ”שילוב של וירוס שהפך אלים עם החום הקיצוני שהוריד בצורה דרמטית את היבול”. מה הקשר בין שינוי האקלים והחקלאות והאם יש דרכים להתמודד עם הבעיות בצורה בת קיימא?

מאת: ד”ר נועם צ’כנובסקי
הקשר בין החקלאות לשינויי האקלים

החקלאות מושפעת באופן ישיר משינויי האקלים. טמפרטורות גבוהות ומזג אויר לא יציב פוגעים קשות ביבול, וזו אכן הסיבה למחסור בעגבניות, אך להתחממות כדור הארץ גם השפעות ארוכות טווח על היכולת של החקלאים לגדל מזון ולספק את הצריכה של התושבים. בצורת וגשמים היורדים בצורה מרוכזת גורמים לירידה באיכות ובכמות המים, ומשפיעים בעיקר על גידולי שדה המבססים על מי גשמים כגון חיטה או תירס, אך פחות על ירקות המגודלים בחממות ומקבלים השקייה ע”י טפטפות. התחממות כדור הארץ גורמת לתופעת מידבור (תהליך בו קרקע חקלאית הופכת לקרקע מדברית) שגורמת להקטנה של השטחים הזמינים לחקלאות, ובמדינת ישראל בה גידול האוכלוסין הינו בין הגבוהים במערב, זו סכנה ממשית ליכולת החקלאים לספק את מלוא הצריכה. בנוסף, שינוי האקלים גורם להגעה מוקדמת של מזיקים ומחלות צמחים לחלקות הגידול ולשימוש מוגבר בתכשירי הדברה בידי החקלאים, או להופעת מזיקים חדשים שאינם מוכרים בישראל כפי שקרה בשבועות האחרונים עם הופעתו של וירוס אלים בעגבניות.
מצד שני, החקלאות היא גם אחד הגורמים המרכזיים התורמים לשינויי האקלים. לפי מאמר שפורסם לפני שלוש שנים בכתב העת המדעי Nature, חקלאות הינה התעשייה המזהמת ביותר מבחינת פליטת גזי החממה עם כשליש מסך כל המזהמים , זאת לעומת תעשיית האנרגיה המהווה את הגורם השני ברמתו עם כרבע מסך כל פליטת גזי החממה.

כיצד החקלאות מזהמת את הסביבה?
אז מה כל כך מזהם בחקלאות? כדי לענות על כך יש תחילה להכיר את מערכת ייצור המזון כיום. איור 1 מתאר בצורה סכימתית את מערכת ייצור המזון המקובלת כיום בעולם: בשלב הראשון נמצאות חברות זרעים המייצרות ומספקות לחקלאי זרעים, חברות אגרו-כימיה המייצרות חומרי הדברה ודשן, וחברות ציוד חקלאי המייצרות מוצרי עזר כגון טפטפות וניילונים לחממות. כל אחד מהייצרנים הללו הציוד גורם לזיהום סביבתי, בין אם בצורה של פליטת כימיקלים וזיהום מקורות מים או פליטת גזי חממה ואטמוספירה. החקלאי שעושה שימוש בדשן ובחומרי הדברה תורם גם הוא לזיהום האויר והקרקע באפון פעיל. בסיום הגידול ולאחר הקטיף עוברת התוצרת לאיחסון בקירור ומשם לשווק ברשתות המזון, כאשר של שלב בתורו תורם לזיהום הסביבה בעיקר פליטת גזי חממה הנובעים מהצורך לקרר ולשנע את הסחורה באמצעות כלי תחבורה.
הפסולת החקלאית מהווה גורם זיהום נוסף. בישראל, פסולת הפלסטיק (טפטפות, ניילונים, חוטי קשירה וכו’) ופסולת אורגנית בדרך כלל נזרקות, במקרה הטוב מועברות למרכזי פסולת ארציים ובמקרה הרע פשוט נערמות בצדי השטחים החקלאיים. לפני שנה, בספטמבר 2014, הוציאו משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה נהלים לפינוי פסולת, עם הצעה לתקציב של 20 מיליון ש”ח לארבע שנים עבור תמיכה בפתרונות לטיפול בפסולת חקלאית. יש רצון ויש חזון, אך גם פינוי הפסולת צריך להיעשות בצורה שמשאירה טביעת רגל סביבתית קטנה ככל הניתן. אנו קןראים למדינת ישראל לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים בבואה לאשר תקציבי תמיכה לפתרונות פינוי פסולת.

עמערכות יצור מזון - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

.איור 1: סכימה של מערכת ייצור מזון בישראל ובעולם המערבי בכלל, כל שלב במערכת תורם לזיהום הסביבה.

יש פתרון?
אין פתרון קסם לחקלאות. מצד אחד עומדת שיטת ייצור המזון הנוכחית המזהמת אך יעילה, שמצליחה לספק את המזון לכל בני האדם במחיר סביבתי גבוה. מצד שני קיימות שיטות ייצור מזון ידידותיות לסביבה בעלות טביעת רגל נמוכה, כדוגמת חקלאות בגישת פרמקלצ’ר או חקלאות עירונית בקנה מידה קטן, אך שיטות אלו פחות יעילות וקיים ספק אם יוכלו לספק את מלוא הצריכה של האזרחים. הפתרון אכן צריך להיות מעבר לשיטות ייצור מזון מזהמות פחות, אך באופן מדורג וזהיר תוך כדי אבטחת אספקת מזון סדירה למשך כל תקופת המעבר.
בבואנו להציע פתרונות לייעול מערכות ייצור המזון, עלינו לקחת בחשבון שלושה מרכיבים הכרוכים זה בזה, כמתואר באיור 2. מצד אחד, יש לתת מענה לצרכים הכלכליים של החקלאי אחרת לא תהיה לו סיבה לגדל עבורנו מזון. מצד שני, יש לעשות זאת בצורה בה טביעת הרגל הסביבתית תהא קטנה ככל הניתן. מצד שלישי, יש לוודא כי המזון המגודל עונה על הדרישות של אספקת מזון בריא ומלא לכל חלקי האוכלוסיה. רק מערכת ייצור מזון שתענה על שלושת המרכיבים תוכל להיקרא בת קיימא, ולהתקיים לאורך זמן מבלי לכלות משאבים יקרים תוך כדי שמירה על בריאות האוכלוסיה.

מערכת מזון מקיימת - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

איור 2: תיאור גרפי של מערכת ייצור מזון בת קיימא

בחלק ב’ של הכתבה נעסוק בפתרונות להפחתת זיהום הסביבה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, בדרך ליצירת מערכות גידול מזון בנות קיימא בישראל.
למידע נוסף על פליטות גזי חממה

 

6 Responses
  1. אלון אלירן

    “מצליחה לספק את המזון לכל בני האדם” — האֻמנם???

    • ד"ר נועם צ'כנובסקי

      אכן, מערכות ייצור המזון הנוכחיות מצליחות לייצר מזון בכמות מספקת לדרישה של כלל אוכלסיית העולם. מדובר על מזון העונה על ההגדרות של האו”ם לתזונה בסיסית המכילה חלבונים, פחמימות, שומנים וויטמינים.
      השאלות האם המזון אכן מגיע לכלל האוכלוסיה, והאם הגדרות האו”ם לתזונה בסיסית אכן מתאימות לכלל אוכלוסיית העולם הן שאלות נפרדות, ננסה לענות עליהם בכתבות אחרות.

  2. גדעון

    לצערי יש כאן כמה אי-דיוקים.
    דוגמאות:
    – “החקלאות הינה אחד הגורמים המרכזיים התורמים לשינוי אקלים”
    זה אולי נכון באופן גלובלי, אבל בישראל החקלאות היא דווקא תורמת קטנה מאוד לשינוי האקלים, ביחס למגזרים אחרים. אפשר לעיין בדו”ח חברת מקינזי בנושא פליטות גזי חממה בישראל משנת 2009 הקובע שהחקלאות בישראל אחראית רק ל 2.8% מפליטות גזי חממה. גם הפוטנציאל להפחתת פליטות במגזר זה מצומצם – האמצעים הזמינים להפחתת פליטות גזי חממה יקרים מחד, ויעילותם בהפחתת פליטות נמוכה מאידך.

    – “התחממות כדה”א גורמת למידבור… במדינת ישראל… זו סכנה ממשית ליכולת החקלאים לספק את מלוא הצריכה”
    לפי המודלים וההערכות לגבי שינוי האקלים באזורנו, אין צפי לעליית קו המדבר ולהתגברות המידבור בישראל בתווך הזמן הניתן לצפייה בתחזיות. כמובן שצפויות השפעות אקלימיות אחרות המצריכות פעולה נמרצת להיערכות לשינוי אקלים.

    – “בישראל פסולת הפלסטיק ופסולת אורגנית בדר”כ נזרקות וכו'”
    משרד החקלאות בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטסיטקיה, מרכז המועצות האזוריות וגופים נוספים פועלים באופן אינטנסיבי בשנתיים האחרונות להתמודד עם התופעה.
    עבודה זו כללה:
    1. הערכה של כמויות הפסולת האורגנית (זבל, פגרים, גזם צמחי מעוצה וחד-שנתי) והאי-אורגנית (פלסטיק ודומיו)
    2. מיפוי פסולת מטופלת ולא מטופלת
    3. מיפוי היצע וביקוש לחומר אורגני בקרקעות ישראל
    4. מיפוי פתרונות טכנולוגיים עדכניים
    5. חישוב עלויות כלכליות לטיפול בכל הפסולת החקלאית בישראל
    6. עבודת צוות תכנון סביבתי על מנת לאפשר תכנון סטטוטורי של פתרונות קצה לטיפול בפסולת
    אחד מתוצרי העבודה הוא הקצאת תקציב של 40 מיליון שקלים לשנתיים לטיפול בפסולת כפי שהוזכר בכתבה.

    בניגוד למה שנכתב, קיימת תעשייה משמעותית של איסוף פסולת פלסטיק חקלאית ומחזורה לחומר גלם לשימוש חוזר. זבל בעלי-חיים וגם פסולת ממגזרים אחרים ממוחזרת בחקלאות, שהיא הצורך העיקרי בישראל של קומפוסט. מעל לכל, החקלאות היא הממחזר של מעל ל 90% ממי השפכים בישראל המשמשים להשקיה לאחר טיפול. לכן החקלאות היא דווקא הממחזר הגדול ביותר.

    בחברה המודרנית, בני-האדם רוצים לאכול אוכל בריא, ממקורות צמחיים ולא צמחיים, ומעוניינים לראות בחנויות מגוון מוצרים חקלאיים במשך רוב השנה. לדעתי כותרת בנוסח “כיצד החקלאות מזהמת את הסביבה” לוקה בדיוקה ובהקשרה.

    • גדעון

      -המשך-
      הצורך של בני-אדם בתוצרת חקלאית מכתיב שתהיה איזושהי ההשפעה שלילית על הסביבה.
      לסיכום, במקום להתמקד בשאלה האם החקלאות מזהמת, הדיון צריך להתמקד בהשוואה בין חלופות קיימות לגידול מזון:
      – חקלאות אורגנית/פרמקלצ’ר/אחרת vs. קונבנציונלית
      – חקלאות אינטנסיבית vs. אקסטנסיבית

      אלו שאלות מעמיקות שמצריכות ידע רב.

    • ד"ר נועם צ'כנובסקי

      תודה על הערותיך, הן בהחלט חשובות.
      ראשית, ברצוני להדגיש כי הפורום מחפש פתרונות כוללים, מבוססי מחקר, עבור שלושת מרכיבי התזונה בת-הקיימא (חקלאות, סביבה, בריאות). הפורום מורכב מאנשי מקצוע מהרמה הראשונה ביניהם אנשי מחקר חקלאי בעלי נסיון וידע רב, אין אנו עוסקים בשגיונות אלו או אחרים ולא נסחפים אחרי טרנדים חולפים.
      הראיה הכוללת של הפורום הינה גישה חדשה בישראל וקצת קשה לעיכול עבור מי שמתמחה בתחום אחד (למשל חקלאות בלבד), ואחת ממטרות הפורום היא ליצור קשר בין מומחים משלושת התחומים, לייצר שיח ולחפש פתרונות משותפים.

      להערותיך:
      לגבי רמת הזיהום מהפעילות החקלאית בישראל – החקלאות בישראל אכן אינה מהווה גורם מזהם משמעותי והיינו צריכים להזכיר זאת בכתבה. למרות זאת, בחרנו להביא את הנתונים הגלובליים מכיון שנקודת המבט של הפורום הינה תזונה בת קיימא למדינת ישראל, וחלק נכבד מהמזון שאנו צורכים מיובא (תירס, חיטה אורס וכו’) ומגודל בשיטות מזהמות. בכדי למצוא פתרונות אנו חייבים לקחת בחשבון את המקורות המזהמים גם אם הם לא נעשים בישראל.

      לגבי פסולת – יש נייר עמדה ויש מיפוי, הערכה וכו’. אכן, הזכרנו זאת בכתבה והוספנו שאנו מקווים שהפתרונות שלבסוף ייושמו יהיו ידידותיים לסביבה. יש פעילות כלשהי למיחזור פסולת חקלאית, בעיקר פסולת אורגנית. לגבי מיחזור פסולת פלסטיק, צריך להבין שמיחזור פלסטיק אינו פעולה בת קיימא. הגישה שצריכה להינקט היא מניעת השימוש בחומרי פלסטיק ככל הניתן, גם מיחזור של פלסטיק מזהם את הסביבה ויש גבול לכמה פעמים אפשר למחזר פלסטיק.

      לגבי השימוש במים מושבים – מים מושבים משמשים רק חלק מהחקלאות בישראל בעיקר באיזור צפון הנגב. השימוש במים מושבים הוא בהחלט מקור גאווה למדינת ישראל אך גם מקור לבעיות סביבתיות אחרות, כגון:
      – מפגעי ריח בראשון לציון והסביבה
      – זיהום הים ע”י בוצה (יש מחשבה מבורכת לייצר קומפוסט מהבוצה, אך עדיין לא נעשה בפועל דבר)
      אין סתירה בין שימוש במים מושבים לבין הצורך במציאת פתרונות ידידותיים לסביבה, שבין היתר יכולים להוביל לחסכון במים. אפשר לתפוס 2 ציפורים במכה אחת

      לגבי חקלאות אינטנסיבית VS אקסטנסיבית – אנו עוסקים רבות בשאלה האם קיימות חלופות יעילות לחקלאות הקונבנציונאלית ואף כתבנו זאת בגוף הכתבה. אפשר למצוא פתרונות שיקטינו את רמת הזיהום לחקלאות אינטנסיבית, וזו מטרתנו.

      נועם