יעדי פיתוח הקיימות: כל מה שאתם צריכים לדעת

יעדי פיתוח קיימות - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא“יעדי פיתוח הקיימות” הינם יעדים לקביעת מדיניות ל-15 השנים הקרובות עבור המדינות החברות במועצת האומות המאוחדות. כאשר בוחנים לעומק את סדרת יעדי פיתוח הקיימות הצפויים להגיע לאישור בועידת האקלים הקורבה שתתקיים בדצמבר הקרוב בפריז, ניכר כי חלק לא מבוטל מהם מוקדש לנושא השוויון הבטחון התזונתי.

מאת: שרון מנור, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

Sustainable Development goals (SDG’s) הינה סדרת יעדים לקביעת מדיניות ל-15 השנים הקרובות עבור המדינות החברות במועצת האומות המאוחדות. סט חוקים זה ירחיב ויחליף את סט החוקים הקודם שהוסכם עליו ב-2001 ויפוג בסוף השנה.

יש כיום הסכמה שסט היעדים הקודם, שנועד ליצור הנחיות עבודה למיגור העוני העולמי ושיפור חיי העניים באמצעות קידום מדיניות ותוכניות עבודה שונות, היה חיוני אך לא הכיל דברים רבים.

8 היעדים שקודמו ע”י הגוף הקודם, “יעדי פיתוח המילניום”: צמצום הרעב והעוני, השגת חינוך עולמי, קידום שיויון מגדרי, הפחתת מוות בלידה וילודים צעירים, מלחמה ב HIV, מלריה ומחלות נוספות, הבטחת קיימות סביבתית, פיתוח שת”פ עולמיים- התעלמו משורש בעיית העוני ובעיות חוסר השיוויון. המטרות לא התייחסו כלל לענייני זכויות אדם או לקחו בחשבון התפתחויות כלכליות ולמרות שבתאוריה כל המדינות החברות היו צריכות לישמם, בפועל הן פנו בעיקר למדינות העניות ע”י הזרמת כספים מהמדינות המבוססות.

כיום, כמעט 15 שנים לאחר תיקון ההנחיות, כמיליארד אנשים עדיין חיים מתחת לקו העוני שהוגדר ע”י הבנק העולמי כמחיה על פחות מ- 1.25$ ליום וליותר מ800 מיליון אנשים אין ביטחון תזונתי. נשים עדיין נלחמות על זכויותיהן ושעור תמותת נשים בלידה עדיין מאד גבוה.

הSDG קבעו 17 יעדי פעולה עבור כלל אזרחי העולם והם:

  1. מיגור העוני על כל צורותיו בכל מקום בעולם
  2. מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי וקידום עקרונות חקלאות מקיימת
  3. הבטחת חיים בריאים ומקיימים
  4. הבטחת חינוך ברמה טובה ואפשרויות למידה ללא תלות בגיל או יכולת
  5. השגת שיוויון מגדרי והעצמה נשית
  6. הבטחת ניהול בר-קיימא לאספקת מים ותברואה
  7. הבטחת גישה לאנרגיה זולה, זמינה וחדשנית
  8. קידום צמיחה כלכלית מקיימת, תעסוקה הוגנת, מלאה ויצרנית
  9. בניית תשתיות עמידות וגמישות, קידום התעשיה ועידוד חדשנות
  10. צמצום חוסר שיוויון בתוך ובין מדינות
  11. הפיכת מקומות ישוב וערים לבטוחות, עמידות ומקיימות
  12. הבטחת צריכה ודפוסי יצור מקיימים
  13. מלחמה דחופה בהתחממות האקלים ובהשלכותיו
  14. שמירה על האוקינוסים, הימים והחיים בהם
  15. הגנה, חידוש וקידום של מערכות אקולוגיות יבשתיות, שמירה על היערות, מלחמה במידבור ועצירת דילול הקרקעות, עצירת אובדן המגוון הביולוגי
  16. קידום חברות מקיימות, הנגשת צדק ובנית מוסדות מקיימים ואחראיים
  17. חיזוק אמצעים לישום שיתופי פעולה גלובליים עבור פיתוח מקיים

ישנן 169 תת מטרות ב17 היעדים, כמו למשל, תחת יעד מיגור העוני מוגדרות מטרות להפחתה ב50% של מספר העניים עד 2030 , ביעור העוני הקיצוני של אלו החיים על פחות מ- 1.25$ ליום.

לא כל הממשלות ששות לישום 17 היעדים וסוברות שלציבור יהיו קשיים בהכלת הצעדים ולכן יש עדיפות למטרות מצומצמות. בריטניה שואפת לצמצם את הרשימה ל- 12 יעדים אולם בשל דיונים וויכוחים רבים בהגעה ל- 17 יעדים מלכתחילה, היועצת לעניני פיתוח של מזכיר האו”ם, אמינה מוחמד, טוענת שתהיה התנגדות רבה לויתורים נוספים. גם ארגונים בשטח טוענים שהיעדים רבים מדי אולם עדיף שתהיה התייחסות להעצמה נשית, ניהול מזון, ביטחון כללי ושלום מאשר יעדים מעטים שאינם מזכירים את הנושאים הללו.

קבוצת מומחים עדיין עובדת על קביעת המדדים לישום היעדים. כנראה שיהיו שני מדדים עבור כל יעד שיקבעו לפי יכולת הישום, התאמה ושייכות היעד. המדדים יקבעו עד מרץ 2016.

ומה הנוגע למימון? כיום יש הערכות שעלות המלחמה בעוני היא באזור 66 מליארד דולר בעוד ששיפור גלובלי של תשתיות המים, החקלאות, התחבורה והאנרגיה יכולים להגיע ל- 7 טרליון דולר בשנה. אין ספק שמימון הוא כלי מפתח להשגת היעדים ויש צורך בגידול במיסים והתגייסות ממשלות והאומות המאוחדות כאחד.

התוכנית תאומץ באופן רשמי בכנס האומות המאוחדות בספטמבר בניו יורק ותתחיל לפעול בינואר 2016. ישום יעדי התוכנית- עד שנת 2030.

 

לכתבה של צפריר רינת בעיתון “הארץ”

כתבה ב”גארדיאן” והצגה אינטראקטיבית של היעדים