ייצור של יותר מדי מזון הוא מה שמרעיב את העולם

רעב - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

“כשבוחנים את תרומת מערכת המזון של המאה 20 לסוגיות כמו לבריאות, צמצום עוני, ושמירה על הסביבה, אפשר לומר שמדובר בכשלון חרוץ.”

הפתרון נעוץ בשינוי יסודי של מערכת המזון שמנוהלת בעיקר על ידי תאגידי מזון ענק, שלא תורמים לפתור את הרעב העולמי ובעיקר מציפים את השוק באוכל מזיק.

מאת: אלון שיפון

במאמר חשוב בעיתון foreignpolicy אוליביה דה שאטר, שהיה אחראי מטעם האו”ם לסוגיות הזכות למזון בין השנים 2008-2014, שוטח את משנתו לשינוי מערכת המזון העולמית. הוא מתחיל בסקירה על מצב הרעב בעולם (בטחון תזונתי) ומציין איך מדיניות המזון לפני חמישים שנה עוצבה בעיקר סביב יצור רב של מזון – דבר שסייע לתאגידי מזון גדולים לצמוח. אומנם מספר הסובלים מתת תזונה פחת, דבר זה לא סייע להפחית את מספר הרעבים בעולם שלדעתו חג סביב ה850 מיליון אנשים עוד משנות ה-70.

הוא מוסיף, “כשבוחנים את תרומת מערכת המזון של המאה 20 לסוגיות כמו לבריאות, צמצום עוני, ושמירה על הסביבה, אפשר לומר שמדובר בכשלון חרוץ.”

לדעתו, הפתרון נעוץ בשינוי יסודי של מערכת המזון שמנוהלת בעיקר על ידי תאגידי מזון ענק, שלא תורמים לפתור את הרעב העולמי ובעיקר מציפים את השוק באוכל מזיק. שינוי זה יבוא מתנועות חברתיות רחבות (כמו La Via Campesina) שחרטו על דגלם את נושא הfood sovereignty, ושמות את החקלאיים והצרכנים במרכז ומתנגדות למדיניות שרואה בסחר בינלאומי את עיקר. לדעתו, סחר בינלאומי הביא לסטנדרטיזציה של החקלאים והמזון שהם מייצרים, עודד סחר לאורך שרשראות אספקה גדולים לאורך הגלובוס ובעיקר זנח את השווקים האזוריים והמקומיים.

קריאת התיגר על המונופול של תאגידי הענק ששולטים במערכת המזון כבר מתרחשת בהמון מקומות בעולם. השינויים המיוחלים באים לידי ביטוי הן ברמת הצרכן והן ברמת היצרן. הריבונות (sovereignty) ברמת הצרכן מעודדת גידול מזון מקומי ועצמי והתחברות מחודשת לחקלאים (לדוגמא דרך שווקי איכרים). ברמת היצור, החקלאים מאמצים שיטות יצור מזון עם טביעות רגל אקולוגיות מופחתות, הפחתה של תשומות כמו דשנים סינטטיים ודלק למנוע תלות, מחזור והפחתת אובדנים, ושימוש בשיטות גידול מסורתיות שמשתמשות בצמחים מקבעי חנקן ועצים.

לדעתו, בצורה פרדוקסלית, עולם מקושר יותר יכול לעזור לעודד מזון מקומי דרך יצירת שותפויות חדשות בין ארגונים ומוסדות שלא היה ביניהם קשר לפני כן. שימוש בתשומות מקומיות ויצירה של מגוון מקורות יכול לבנות מערכות מזון עמידות לזעזועים שמקורם בשווקים הבינלאומיים והפרעות חיצוניות (כמו שינויי אקלים).

למאמר המלא